רגשות הם מה שעומד ביננו לבין השיעמום… על קצב ירידה במשקל

מזג האויר האפרורי בחוץ עושה אותי מלנכולית ואני דווקא מאוד אוהבת חורף, משהו באפור הזה תמיד עשה לי שמחה בלב. הגשם שיורד ומנקה את הרחובות, מוריק את הצהוב. אבל האפרוריות הפתיעה אותי, לא התאימה לתרחישים הפנימיים שלי, לציפיות שלי וזה עושה אותי עצובה.

ואני נזכרת בכן עולות על המשקל, לפעמים לא רוצות לעלות עליו בכלל. מצפות לרדת כמה שיותר, הרבה יותר ממה שהגיוני לגוף שלכן, אבל הגוף הוא זה שקובע את הקצב. יש משהו לא הולם בין התהליך הריגשי לבין המשקל, יחד עם זאת שנים של התניות תכנתו אותנו שלא משנה איזה תהליך ריגשי ומחשבתי נעשה, המשקל הוא עדיין חלק בלתי נפרד לשמו אנחנו בכלל עושים את התהליך. ולכן חשוב שנשים גם אותו על השולחן ונתבונן בו. אני יודעת שמיום ליום תוכלו לגלות שמתוך הטוב והשמחה המשקל חוזר לפרופורציות הנכונות, אבל כרגע המשקל מספר סיפור. סיפור על פערים, על תקוות על ציפיות ועל אכזבה . המשקל מספר לי סיפור ואת הסיפור אני רוצה לחשוף. אני גם יודעת שככל שאתן אוכלות מזון שמזין אתכן אוהב אתכן ועושה לכן טוב, ההרגשה הפנימית מתעצמת כל כך, השליטה הפנימית מתחזקת, האהבה העצמית מתגברת ואז המשקל כבר ממש לא משנה.

ופתאום אתן מודדות איזה ג’ינס ישן ומגיעות זקופות ובעיניים מאירות. פשוט מאושרות. אני מזכירה לעצמי שהיום האפרורי הזה עדיין לא מביא את החורף ואפילו לא את הסתיו. בחיי, הקשבתי לתחזית. אבל הרגש עדיין לא מסונכרן למזג האוויר החדש. הראש מבין, לרגשות לוקח זמן.

הציפיות שלנו אל מול המציאות יכולות ליצור פער פנימי שמוביל לתסכול, יאוש וחוסר אונים. ואתן כל כך רוצות לרדת הרבה ומהר וכל שבוע, ואתן באמת עושות שינוי מדהים, מרגישות נפלא, אוכלות בריא, נפתחות לדקויות של החיים, להצעות של החיים. אבל המציאות, כמו מציאות, לא תמיד תואמת את הציפייה ואני מזכירה לכן את הסבלנות, הרגיעה והאמונה.

כי השמש הולכת לחזור והרבה יותר מהר ממה שנראה, בחיי, שמעתי את התחזית. ואולי השמש לא זורחת היום, אבל החיים שלנו זורחים בכל כך הרבה מקומות, אני נזכרת בחיים ומתענגת מהרוח הנעימה, מחייכת אל השמיים האפורים, מסתכלת על הטוב באהבה.

נכתב בסבלנות מלאת אהבה לכל המצפות.
רגשות הם מה שעומד ביננו לבין השעמום- סרז’ בלוך.

שתפו...

תגובות

Speak Your Mind

*